כיצד חרדה ומתח משפיעים על מערכות היחסים שלנו?

תרופת הנגד להצפה רגשית

מדוע אנחנו מיד נסגרים כאשר השיחה עם בן או בת הזוג שלנו מתחילה להיות סוערת ורגשית מדי..?

חוקר נהדר בשם ג'ון גוטמן (פסיכולוג.) ערך את המחקרים המובילים בעולם בנושאים מעניינים כמו: מערכות יחסים, נישואין וגירושין.

באחד מהמחקרים הידועים שלו, הוא לקח קבוצה של  מספר זוגות וסגר אותם יחד בדירה אחת. הדירה היתה מרושתת במצלמות( כל הזוגות ידעו שצופים בהם.. כמו ב"אח הגדול..").

כל הזוגות חוברו למוניטורים שמדדו את התגובות הפיזיולוגיות שלהם.

גוטמן ביקש מכל הזוגות לשבת ולדבר על אירוע או על נושא שהיה קשה להם לדבר עליו (נושא בעייתי ורגיש שמעורר מחלוקת ביניהם.)

באופן די צפוי,  ברגע שהם התחילו לדבר על נושאים קשים אלה – הגוף שלהם התחיל "להתעורר".

הדופק שלהם התחיל לעלות.

הידיים שלהם התחילו להזיע.

הנשימות שלהם התחילו להיות קצרות יותר ורדודות יותר.

ג'ון גוטמן קרא למצב הזה – "הצפה רגשית" (Flooding). והוא מצא ש"הצפה רגשית" היא אחד מהמנבאים לגירושין.

"הצפה רגשית" היא מצב בו האדם מתמודד עם מערבולת של רגשות ותחושות שאינו מסוגל להבין ולעבד. "ההצפה הרגשית" מתרחשת מול תחושה של סבל, כאב או כתגובה של לחץ גדול ומתמשך.

כאשר הדופק,של הזוגות של גוטמן, היה מעל ל 90 פעימות לדקה, השיחה הפכה להיות שיחה של התגוננויות, ויכוחים, ביקורת הדדית ואפילו החלו להופיע תגובות של התעלמות.

אנשים פשוט כיבו את עצמם ונסגרו.

(עד כה, אין הרבה חדש תחת השמש..)

תגובות אלה הן תגובות נורמליות.

אבל גוטמן רצה לחקור ולהבין עוד..

הוא מצא שכאשר השיחות הפכו להיות יותר מדי חמות וסוערות והתגובות הפיזיולוגיות של הגוף גברו.. המוח למעשה הפסיק לעבד אינפורמציה.

החלק הגבוה והקדמי של המוח  (pre-frontal cortex), שאחראי על פתרון של בעיות מורכבות, תכנון ושליטה עצמית – כבה לגמרי!

בעוד שהחלק הנמוך יותר של המוח, (המערכת הלימבית) הקדום יותר, זיהה את המצב  – כאיום.

בני הזוג התחילו  להגיב בצורה אינסטינקטיבית ומתגוננת  – בביקורתיות ובהתגוננות.

ומי לדעתכם הוצף ראשון..? 

הנשים או הגברים?

גוטמן מצא שבמצבים רגשיים 80% מהזמן גברים הוצפו רגשית מהר יותר מאשר נשים.

בשורש של כל רגש חזק מצוי דחף לפעולה.

השליטה בדחפים הללו היא מיסודות האינטילגנציה הרגשית.

אבל, 

ביחסים קרובים (כמו יחסי אהבה) הדבר יכול להיות קשה במיוחד!

התגובות המתעוררות כאן נוגעות לכמה מהצרכים העמוקים שלנו, כמו:

להיות נאהבים..

לזכות בכבוד..

חרדות נטישה..

חסכים רגשיים..

לא מפתיע בכלל, כשאנחנו מוצאים את עצמנו פעמים רבות, בעת מריבה עם בני הזוג או עם הילדים שלנו מתנהגים כאילו ההישרדות שלנו מוטלת על כף המאזניים.

נסו להיזכר במקרה אחד או שניים שהוצפתם..

אילו רגשות עלו בכם?

מה היו תגובותיכם..?

איך אנשים אחרים קיבלו את תגובותיכם..?

האם יכולתם לזהות מוקדם יותר את תגובותיכם?

האם זיהתם סימנים מקדימים להצפה..?

מה היו הסימנים המקדימים..?

אז מה ניתן לעשות..?

למצוא את תרופת הנגד לתגובת "ההצפה הרגשית".

אבל לפני מציאת התרופה..

בואו נמשיך ונשמע עוד קצת על המחקר של גוטמן...

ברגע שגוטמן הבחין שהמוניטורים (שחוברו לאותם זוגות) מצביעים על כך שהדופק של בני הזוג גבוה מאוד, הוא ביקש מהזוגות לקחת הפסקה קצרה.

גוטמן  ניסח זאת בצורה הזאת: "אוקיי חברים, יש לנו בעיה טכנית ואנחנו צריכים שתפסיקו לדבר מכיוון שהמצלמות שלנו אינן עובדות כרגע.. נודיע לכם ברגע שהכל יחזור לתפקוד.."

(הזוגות לא היו צריכים לדבר יותר על הנושא הקשה..)

הזוגות ישבו מחוץ לחדר (בלובי) ועיינו במגזינים..

ומה עשה גוטמן באותו הזמן?

צפה שוב במוניטורים וראה כיצד, עכשיו,  קצב הלב ולחץ הדם שלהם יורדים.

לאחר 30 דקות הוא ביקש מכל הזוגות לחזור חזרה לחדר ואמר להם: "אוקיי חברים, אפשר להמשיך לדבר על הנושאים הקשים שהפסקתם לדבר עליהם קודם.."

עכשיו קרה דבר מאוד מעניין!

הזוגות אמנם חזרו לאותה סיטואציה התחלתית ( לאותה שיחה קשה..)

אבל עכשיו הכל התנהל בצורה הרבה יותר רגועה.

(עכשיו היה להם יותר קל להגיע להסכמה..)

אז מהי המסקנה שעולה מהניסוי?

כדי לפתור בעיות רגשיות מורכבות צריך

פשוט לקחת הפסקות!

אחד הכישורים העיקריים הדרושים לכל בן זוג הוא ללמוד לפתח יכולת להתאושש במהירות מ"הצפה רגשית."

מאחר שהיכולת להקשיב, לחשוב ולדבר באופן ברור נעלמת מיד כאשר אנו חווים הצפה..

לקיחת הפסקה והירגעות הם צעדים הכרחיים ומידיים שבלעדיהם לא תיתכן שום התקדמות לקראת פיתרון המחלוקת או הבעיה.

יש אמרה ישנה שאומרת: "לא הולכים לישון כועסים."

יש הרבה זוגות שמבינים מכך –  שכאשר יש בעיה צריך לדבר ולדבר.. לדון ולדון.. להתווכח ולהתווכח, ושוב לדבר על הנושא עד שמגיעים לפתרון.

מה שהמחקר של גוטמן מצא הוא..

כאשר אנו מסוגלים להרגיע את עצמנו ולפתור את עניין "ההצפה הרגשית" שלנו – אנחנו מצליחים לפתור את הבעיות שלנו בצורה הרבה יותר טובה ומוצלחת.

וכך, אנחנו גורמים הרבה פחות נזק למערכות היחסים שלנו.

כולנו שומעים מדי פעם על התפרצויות של אנשים "נורמטיביים" שמאבדים שליטה ופוגעים בסובבים אותם עקב "הצפה רגשית" ואח"כ מתמלאים חרטה.

אז יש מה לעשות בנדון!

 הנה 7 צעדים בסיסיים למנוע "הצפה רגשית":

1. פיתוח מודעות – שימו לב מתי אתם נכנסים למצב של הצפה רגשית. שימו לב מה קורה בתוך גופכם. שימו לב לסימפטומים הפיזיולוגיים, לרגשות שלכם ולהתנהגויות שאתם מתחילים לאמץ כאשר אתם מתחילים לחוש הצפה רגשית.
2. עצירה – עצרו את השיחה. (אמרו משהו כמו: "בוא /י נעצור את השיחה לרגע" או "אני צריך/ה הפסקה קצרה".)
3. הרגעה עצמית – נסו להרגיע את עצמכם קצת (שלוש נשימות עמוקות, נסו להזכיר לעצמכם שהכל יהיה בסדר ושאתם תעברו את זה..)
4. במידה והמתח והלחץ עדיין גבוהים – בקשו שוב הפסקה. ועכשיו מגיע החלק החשוב ביותר שקשור לאותה הפסקה..
5. התחייבות להמשיך בשיחה מהנקודה שבה הופסקה – אתם מוכרחים להתחייב לחזור לשוחח עם בן/בת הזוג אח"כ כאשר אתם רגועים יותר..
6. בחרו פעילות פיזית שגורמת לכם להירגע (הליכה בטבע, מדיטציה, עבודה בגינה, עבודה יצירתית בעץ וכד'..  בקיצור – מה שמתאים לכם ומרגיע אתכם.) כאשר אנחנו עושים משהו פיזי, לגוף שלנו יותר קל להתמודד עם כל הורמוני הלחץ שהשתחררו בגופנו.
7. חזרה לנושא מעורר המחלוקת מנקודת מבט רגועה יותר(לפעמים אנחנו מסוגלים לעשות זאת בעצמנו ולפעמים אנחנו צריכים להיעזר באיש מקצוע.)

כאשר אנחנו לומדים להתמודד עם "הצפה רגשית"  – קל לנו יותר לפתח קשרים רגשיים, יציבים, המבוססים על כבוד הדדי, הבנה ושיתוף פעולה (עם האנשים הקרובים לנו.)

אנו לומדים להפחית את הלחץ, את המתח ואת תחושת הריקנות שכל כך מאפיינת את העידן שבו אנו חיים.

חשוב לזכור שוב!

הימנעות אינה פותרת בעיות! 

יש לה נטייה לגרום לדברים להסתבך ולגרום בסופו של דבר למצב להיות גרוע יותר..

הימנעות גורמת להרגשה של תלישות ובדידות  (דבר שמאפיין זוגות רבים.)

מחקרים רבים  מראים שהאהבה שאנו רוחשים לבני הזוג שלנו ולילדנו היא ככל הנראה מקור המשמעות הברור ביותר לחיים שלנו.

אך לא רק הזוגיות והילדים מעניקים לנו משמעות.

חשיבותם של האחרים לאיזון שלנו ולחוסן האישי שלנו אינה נעצרת רק במשפחה הגרעינית.

ככל שאנחנו משולבים יותר בקהילה שלנו – כך אנחנו חשים שיש לנו תפקיד וכך קל לנו לצאת בצורה מהירה מתחושות של חרדה, לחץ, ייאוש והיעדר משמעות.

כאשר אנחנו בתקשורת רגשית טובה עם הסובבים אותנו אנחנו חשים הרבה יותר רגועים ושלווים והחוסן האישי שלנו רק גדל יותר!

תקשורת בין אישית איכותית ואפקטיבית עם הסובבים אותנו שומרת על בריאותנו הנפשית ומעלה את החוסן שלנו.

לסיכום,

כאשר אתם מתחילים לחוש "הצפה רגשית" – פעלו על פי 7 הצעדים הנ"ל( ותוך 30 – 20 דקות אתם כבר תהיו במקום הרבה יותר רגוע) ותחזקו את שריר החוסן שלכם!

רוצים לקבל עוד כלים מעולם התקשורת הבין אישית?

מעוניינים ללמוד עוד מיומנויות של תקשורת בינאישית אפקטיבית – לחצו כאן וקבלו פרטים על הסדנה לתקשורת בינאישית של תום ברנע.

בהצלחה!