במאמר זה, אגלה לכם איך תוכלו לשנות את המסרים המילוליים שלכם כדי שהם יהפכו להיות ממש מגבר של שיתוף פעולה..
אתם תלמדו את כוחן של מילים חיוביות, ותלמדו כלים פרקטיים לשיפור התקשורת שלכם.
חשוב לדעת..
אופן הניסוח של המסרים המילוליים שלנו משפיע עמוקות על האופן שבו אחרים מקבלים את הבקשות שלנו.
כשאנחנו מבקשים דברים בצורה חיובית, אנחנו מגבירים את ההיענות, מצמצמים התנגדות, ובונים מערכות יחסים שמבוססות על כבוד ואמון הדדי.
מחקרים בפסיכולוגיה חברתית ובתקשורת בין-אישית מראים שניסוח בקשות בצורה חיובית מעלה את הסיכוי לקבל שיתוף פעולה.
בקשות חיוביות נתפסות כידידותיות ופחות מאיימות, מה שמפחית תגובות שליליות.
ניסוי שפורסם בכתב העת Journal of Communication Studies הדגים כי כאשר אנשים משתמשים בשפה חיובית במקום שלילית, רמות ההבנה ושיתוף הפעולה עולות בצורה משמעותית.
מניסיוני, בהעברת סדנאות וייעוץ בארגונים רבים בארץ, גיליתי שאחד הכלים הפשוטים אך האפקטיביים ביותר בתקשורת בין-אישית הוא ניסוח בקשות על דרך החיוב.
זה אולי נשמע טריוויאלי, אבל ההשפעה שלו על מערכות היחסים שלנו – הן האישיות והן המקצועיות – היא דרמטית.
למה בכלל חשוב לנסח בקשות בצורה חיובית?
הגברת שיתוף הפעולה:
כאשר בקשות מנוסחות בצורה חיובית, אנשים נוטים לראות את הבקשה כהזדמנות, ולא כמשימה מכבידה.
לדוגמה:
במקום "אל תאחר" אמרו "אשמח אם תגיע בזמן."
במקום "אל תשכח" אמרו "אני סומך עליך שתזכור."
חיזוק מערכות היחסים:
שפה חיובית יוצרת תחושת אמון וביטחון. כאשר אנו מנסחים את הבקשות שלנו בצורה חיובית ומביעים אותן בטון חיובי ומכבד – הצד השני מרגיש מוערך ולא נשלט..
הפחתת התנגדות:
בקשות שליליות (כמו "אל תעשה…") מעוררות פעמים רבות תחושת התנגדות. לעומת זאת, שפה חיובית ממקדת את הצד השני במה שאנחנו רוצים, ולא במה שאנחנו מנסים להימנע ממנו.
חשוב שתזכרו תמיד..
השינוי בתקשורת הבין אישית שלכם יתחיל מהמילים הקטנות שאתם תבחרו להשתמש בהן ביום-יום שלכם..
הנה רשימה של דוגמאות למעבר משפה שלילית לשפה חיובית:
"אל תשכח להביא את הדוחות! " – "אשמח אם תזכור להביא את הדוחות."
"אל תצעק עליי! " – "אני רוצה שנדבר בצורה רגועה. "
"אל תעשה בלגן! " – "חשוב לי שהמקום יישאר מסודר. "
"אל תתעלם ממני!" – "אשמח אם תתייחס לדברים שאמרתי."
כלי פרקטי נוסף לשיפור התקשורת הבין אישית שלכם הוא:
גישת "פתרונות במקום בעיות":
כשאנחנו מתמקדים בבעיות, אנחנו מושכים את תשומת הלב למה שלא עובד, למה שחסר או מעיק. זה יוצר תחושת תקיעות ולעיתים גם התנגדות מהצד השני.
אבל,
כשאנחנו משנים את נקודת המבט שלנו ומתנסחים במונחים של פתרונות, אנחנו מזמינים את האחרים לחשוב, להרגיש ולפעול אחרת.
לדוגמה, במקום לשאול: "מה הבעיה?", אפשר לשאול: "איך אפשר לעזור?". במקום "אל תעשה טעויות", אפשר לומר: "בוא נתמקד במה שיכול להצליח."
היכולת לנסח מסר שמתמקד בפתרון ולא בבעיה היא כמו כפתור הגברה שמעצים את שיתוף הפעולה, מוריד התנגדויות ומביא אותנו לתוצאות טובות יותר – בעבודה, במשפחה ובכל מערכת יחסים.
איך מילים חיוביות והתמקדות בפתרונות (ולא בבעיות) יכולים לבנות מוגנות ולמנוע אלימות:
ניסוח בקשות ושימוש בשפה חיובית אינם רק טכניקות של תקשורת אפקטיבית – הם כלי מרכזי ביצירת מוגנות ובהפחתת אלימות, (במיוחד במצבים רגישים כמו במערכת הבריאות בישראל.)
אתן לכם דוגמה אחת, מניסיוני בעבודה עם צוותים רפואיים בבתי החולים והמרפאות בישראל..
מה שגיליתי הוא – שהאופן שבו אנו בוחרים את מילותינו יכול להפוך מצבי מתח וקונפליקט להזדמנויות לשיתוף פעולה ולחיזוק תחושת הביטחון של כל המעורבים.
מילים חיוביות מפחיתות את תחושת האיום, יוצרות מרחב של כבוד הדדי, ומגבירות את תחושת המוגנות של המטופלים, של המשפחות המלוות, ושל הצוותים רפואיים.
כשאנחנו מתנסחים מתוך כוונה מקרבת ולא שיפוטית, אנחנו לא רק מפחיתים את הסיכוי להסלמה – אנחנו גם בונים תרבות ארגונית שמקדשת כבוד, אמפתיה ואמון הדדי.
גישה זו אינה תאוריה בלבד; היא נוסתה כאמור בהצלחה רבה במסגרת מודל "בונים מוגנות" שפיתחתי.
מודל זה משלב את:
עקרונות התקשורת המקרבת.
טכניקות של ניהול קונפליקטים.
טכניקות של דה – אסקלציה מילולית (טכניקות פסיכולוגיות לוויסות אדם נסער ואלים.)
כלים מבוססי CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי).
מטרת המודל היא אחת – ליצור סביבה בטוחה ומוגנת יותר בבתי חולים ומרפאות.
רוצים לקבל עוד כלים לשיפור התקשורת האישית שלכם?
לחצו כאן וקבלו פרטים על הסדנה המומלצת לתקשורת בינאישית של תום ברנע.
אני מזמין אתכם להצטרף לניוזלטר שלי "אימונים קצרצרים לפיתוח חוסן אישי" ולקבל בכל שבוע כלים מעשיים מעולם החוסן ומעולם התקשורת הבין אישית – כלים שיכולים לשנות את מערכות היחסים שלכם לטובה! 😊 – להצטרפות לניוזלטר – לחצו כאן!
