כפי שאמר הפילוסוף והפסיכולוג האמריקאי ויליאם ג'יימס לפני יותר מ – 100 שנה: " העיקרון העמוק ביותר בטבע האדם הוא התשוקה להיות מוערך". במקום להתעלם מהעמיתים והעובדים במקום העבודה, ההמלצה היא להתעלם מהסיבות שבגללן אנו מתעלמים מהם. כאשר אנו מעריכים את הטוב, הטוב גדל ומתגבר.
מבדיקה שערכה אחת מחברות הייעוץ למשאבי אנוש ב 384 חברות ברחבי ארצות הברית נמצא כ 70% מהעובדים דיווחו שהם אינם זוכים להכרה כלל ( ממנהליהם) או רק פעם אחת מדי שנה, בטקס שלעיתים כולל עובדים רבים אחרים.
חברות בעלות תוכניות הכרה אפקטיביות היו בעלות שיעור נמוך ב – 30 אחוזים של תחלופה מרצון של עובדים מאשר אלה שהיתה להן תוכנית לא אפקטיבית, וביצועי העובדים היו טובים יותר במונחים של פרודוקטיביות ושירות לקוחות.
כיצד אנחנו יכולים ליצור תרבות עשירה בהכרה והוקרה שמניבה תוצאות לארגון?
פשוט להכיר באחרים ובעבודה שלהם באופן אותנטי וחיובי – הכרה גלויה וכנה בתרומות שלהם, בכל פעם שהדבר אפשרי. כפי שהסופר והומוריסט מארק טוויין אמר פעם : אני יכול לחיות חודשיים שלמים ממחמאה טובה אחת". בארגונים הטובים ביותר, העובדים אינם צריכים לחכות פרק זמן של חודשיים, או עד לשיחת המשוב התקופתית כדי לקבל מחמאות..
כאשר נותנים מחמאה חשוב מאד שהמחמאה תהיה ספציפית וקשורה לעבודה.
מרטין זליגמן הנחשב לאבי הפסיכולוגיה החיובית בחן את השפעתם של כמה אמצעים לביטוי הכרת תודה על יותר מ 400 נבדקים. האמצעי שיעילותו היתה הגבוהה ביותר, הן בעבור המעניק והן עבור המקבל – היה מכתב הכרת תודה. כאשר אדם כתב מכתב הכרת תודה למישהו שמעולם לא הודה לו כראוי על אדיבותו, ומסר לו אותו באופן אישי.
עובד יכול לחשוב שעבודתו היומיומית חסרת משמעות, אבל מכתב הכרת תודה ממנהל או מעמית לעבודה יכול לעשות את כל ההבדל! יכול לעזור לאותו עובד להבין איזו השפעה היתה לעבודה שלו. אותו עובד ירגיש מוערך, מכובד ומחויב יותר למקום עבודתו והמוטיבציה שלו תרקיע שחקים!
